פורסם ב- 1.4.2020
התפרצות נגיף הקורונה בעולם ובישראל הביאה את קובעי המדיניות להחיל בהדרגה הגבלות על תנועת אזרחים במטרה לבלום את התפשטות הנגיף. כתוצאה ממדיניות זאת הפעילות הכלכלית בישראל נבלמה ומספר דורשי העבודה (מפוטרים או עובדים בחל"ת) זינק ל-900 אלף והוא צפוי להמשיך ולעלות.

הנתונים מדגישים כי בשלב זה, כאשר המערכת הרפואית אינה יודעת לחזות מתי יחלוף שיא המגפה, נדרשת מדיניות כלכלית-רפואית לטווח הקצר והארוך. מדיניות נכונה עשויה לצמצם במידה ניכרת את עלויות המשבר למדינה.

נייר מדיניות שנכתב במכון אהרן בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) מתמקד בהמלצות מדיניות כלכלית לניהול המשבר ובאסטרטגיה כלכלית, הכפופה להערכת המצב הרפואית והמשקית, לתהליך היציאה מהמשבר. המלצות המדיניות מתייחסות בין היתר לסיוע הממוקד הדרוש בכדי להקל על קשיי הנזילות בסקטור העסקי, תוך מתן דגש לפרסום בהיר של הצעדים ותוקפם, וכן להתאמות הנדרשות להתנהלות המשק בנוכחות נגיף הקורונה, בדגש לעדיפות שיש לתת לחזרתם לפעילות של ענפים חיוניים ומערכתיים. המלצה נוספת של החוקרים היא הקמת וועדות ממשלתיות מקצועיות שיבחנו יחד עם הסקטור העסקי את הכללים הנדרשים לחזרה לפעילות כלכלית מירבית בסיכון מזערי. החוקרים מציינים כי יש לפרסם את ההנמקות הרפואיות והכלכליות לכללים וזאת כדי להשיג שיתוף פעולה ציבורי. החוקרים מדגישים עוד כי השבה מבוקרת של כוח העבודה למשק מחייבת מערכת מאסיבית של בדיקות עובדים במקום העבודה ובני משפחותיהם, זאת על מנת ליצור ביטחון והרגשת ביטחון לאנשים העובדים ולמנוע עלייה מחודשת של קצב ההדבקה.