השפעה באמצעות חינוך: "עוצמה רכה" איראנית בסוריה


עידו יהל | 14 בספטמבר, 2021


Ido-14-9-21-Web.jpg



פניה של סוריה השתנו לחלוטין בעקבות עשור של מלחמת אזרחים שלווה בהרס רחב ובגלי הגירה המוניים. לנוכחות האיראנית בסוריה השפעה עמוקה על המתרחש במדינה וזו צפויה להמשיך או אף להתרחב אם וכאשר תסתיים המלחמה בה. ואולם, בעוד תשומת לב רבה ניתנת למעורבות הצבאית של איראן בסוריה - בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות שליחים (Proxies) - העיסוק בהתנהלותה במישורים האזרחיים מוגבל יחסית, למרות שמשקלם אינו נופל מאלה הצבאיים. אחד התחומים שבו איראן משקיעה משאבים רבים במיוחד במסגרת מאמציה בסוריה הוא החינוך וההשכלה. 


קידום "ייצוא המהפכה", קרי הטמעת האידיאולוגיה השיעית-מהפכנית של הרפובליקה האסלאמית מהווה יעד אסטרטגי מרכזי מבחינת טהראן והמאמצים בתחום החינוך משמשים אמצעי מרכזי לצורך מימושו. עוד ב-2014 אסד הורה להכניס תכנים שיעיים שהוכתבו מאיראן לתוכניות הלימודים במדינה, ובמקביל הגביל את המקום שניתן עד אז לחכמי הלכה (עולמאא') סונים בחינוך הציבורי. נוסף לכך, אסד הורה ב-2014 על פתיחת בית הספר השיעי הציבורי הראשון במדינה בשם "השליח הנעלה", ובמהלך אותה שנה נפתחו מספר סניפים של בית ספר זה, כמו למשל בעיירה אל-קרדאחה שבמחוז לט'קיה (יישוב המוצא של משפחת אסד) ובראס אל-עין שבמחוז אל-חסקה.[1]  


זאת ועוד, בינואר 2020 חתמו איראן וסוריה על מזכר הבנות לחילופי מידע בנושאי החינוך, האקדמיה והמדע, במסגרתו איראן התחייבה לשפץ בתי ספר שנהרסו באזורים אשר נכבשו מחדש ע"י המשטר. כיום טהראן מפעילה עשרות מוסדות חינוך באזורים שונים בסוריה, בהם 10 בתי-ספר תיכוניים, ופועלת לביסוס השפה הפרסית בקרב ילדי המדינה.[2] כך, בשנים 2019-2018 איראן פתחה ארבעה בתי ספר לפרסית במחוז דיר אל-זור בלבד (במזרח סוריה), שבהם למדו כ-250 ילדים בגילאי 15-8. על מנת למשוך את הילדים לאותם בתי הספר טהראן מעניקה לכל אחד מהם תשלום בגובה 10,000 לירות סוריות (כ-24 דולר) לחודש.[3] 


המשטר האיראני מקדם אינדוקטרינציה המכוונת לילדים ולבני הנוער הסוריים גם באמצעות חינוך בלתי פורמאלי. בחסות "הוועדה העממית לידידות סורית-איראנית" ומשרד היועץ התרבותי האיראני בדמשק, פועלים ברחבי סוריה מספר סניפים של תנועת הצופים האיראנית אשר נושאים שמות בעלי אוריינטציה שיעית כמו "צופי האמאם המהדי בסוריה" או "צופי אל-ולאיה". בני הנוער המשתתפים באותן המסגרות עוברים אימונים בתפעול כלי נשק ומצעדים צבאיים, וחלקם - ובעיקר אלה שעברו את גיל 16 - מצטרפים בחלוף הזמן למיליציות הפרו-איראניות הפועלות בסוריה.[4]


המאמץ האיראני בתחום החינוך כולל גם לימודי דת לאזרחים בוגרים. במסגרת הזאת איראן מפעילה מרכזי תרבות שונים ברחבי המדינה שכל מטרתם היא להשפיע על התושבים המקומיים לקבל את עיקרון שלטון חכם הדת (וליאת אל-פקיה) ולהמיר את דתם לשיעה. איראן פועלת בקרב האוכלוסייה העלווית בסוריה, עדת מיעוט אשר חולקת עקרונות אמונה רבים עם השיעה, אך גם בקרב ריכוזים סונים. כך למשל, במחוז דרעא שבדרום המדינה הוקמו במהלך 2018 שמונה מרכזי דת שיעיים וחמישה בתי ספר דתיים. נוסף לכך, איראן מפעילה בעיר אל-מיאדין שבמחוז דיר אל-זור את מרכז אל-נור אשר בו מועברים קורסים על עקרונות השיעה. לפי המרכז הסורי לזכויות אדם, כל אדם שמסיים בהצלחה את הקורסים הללו מקבל 100,000 לירות סוריות וחבילת מזון.[5]


איראן מקדמת פעילות גם בתחום ההשכלה הגבוהה בסוריה, וחמש אוניברסיטאות איראניות - ובראשן אזאד, תרבית מודארס ואל-פאראבי - הקימו סניפים מטעמן במדינה.[6] כמו כן, ב-2018 חתמה האוניברסיטה של חמאה על הסכמים עם שלוש אוניברסיטאות באיראן - פרדוסי במשהד, אמיר כביר לטכנולוגיה ואל-זהראא' (מוסד אקדמי לנשים) - המעניקים לבוגריה, בין היתר, מלגות ללימודים מתקדמים באיראן. במקביל, המרכז לתרבות איראנית בדיר אל-זור מציע מזה מספר שנים מלגות לבוגרי תיכון ללמוד באוניברסיטאות באיראן, הכוללות שכר לימוד, הוצאות מחייה ומשכורת חודשית[7] (משרד ההשכלה הגבוהה בסוריה פרסם בהקשר הזה ב-2017 כי איראן מעניקה 200 מלגות שנתיות כאלו לסטודנטים סוריים).[8] יתרה מכך, מספר מוסדות אקדמיים בסוריה - ובראשם אוניברסיטת הבעת' ואוניברסיטת דמשק - פתחו מחלקות ללימוד פרסית והעניקו תמריצים לסטודנטים להצטרף אליהן, כמו לדוגמה הנחות בשכר הלימוד ונסיעות לימודיות לאיראן.[9]


לצד הפעילות הרחבה של איראן בתחום החינוך בסוריה, מנסה גם תורכיה לקדם מהלכים דומים אולם היקפם מוגבל בהרבה מזה של טהראן. בעוד איראן פועלת במרבית שטחה של סוריה, מהבירה דמשק, דרך ריכוזי העלווים בלט'קיה וכלה באזורים סוניים, הרי שהפעילות התורכית מרוכזת במחוזות חלב ואדליב שבאזור הגבול הסורי-תורכי בצפון מערב המדינה - המעוזים האחרונים של המורדים הסונים. כך, קרן דיאנט - ארגון צדקה המסונף לרשות לענייני דת בתורכיה - ייסדה ב-2019 את בית הספר היסודי עבד אל-חמיד השני, שנועד לכ-500 ילדים פליטים מאזור אדליב, וסייעה בשיפוץ בתי ספר באזור שנהרסו במהלך המלחמה. בחלק מאותם בתי הספר החלו להשתמש בספרי לימוד בתורכית, או בכאלו שהוכתבו על-ידי משרד החינוך התורכי.[10] 


לפי האתר התורכי הפרו-ממשלתי "דיילי סבאח", הפעילות התורכית בסוריה סייעה לקרוב ל-300,000 ילדים באזור לקבל גישה מחדש לבתי הספר, לאחר שזו נמנעה מהם טרם ההתערבות התורכית במדינה.[11] בדומה לאיראן, גם אנשי דת סונים מתורכיה מעניקים לתושבי צפון סוריה שיעורים בתחומי השפה והדת, ואוניברסיטאות תורכיות הקימו סניפים באזורי ההשפעה התורכית בצפון סוריה, כמו למשל בערים אל-באב ועפרין. 


תורכיה גם מעניקה מלגות לסטודנטים סורים לרכוש השכלה גבוהה בתורכיה עצמה ומסייעת לפליטים סוריים ללמוד באוניברסיטאות בתורכיה: ב-2014 התורכים החליטו לפטור סטודנטים סורים משכר לימוד, וב-2016 אף להעניק להם מלגות קיום. כך מספר הסטודנטים הסורים שלומדים באוניברסיטאות בשטחה זינק בצורה משמעותית - מ-5,560 ב-2015 ל-27,034 ב-2019.[12]


לסיכום, איראן מבססת אפוא את מעמדה כשחקנית האזורית המשפיעה ביותר בזירה הסורית כבר כיום וסביר להניח כי תמשיך להיות מעורבות בעיצוב דיוקנה של המדינה גם ביום שלאחר תום מלחמת האזרחים. השילוב בין העשייה והנוכחות האינטנסיבית של טהראן במישור הצבאי לבין מאמציה במישור האזרחי, ובפרט בתחום החינוך וההשכלה, מחזק את השפעתה בסוריה לאורך זמן ומבטיח אחיזה בקרב הקהלים השונים במדינה ואף יכולת להשפיע על תודעתם. 


הערות:

[1]  Oula A. Alrifai, Nakissa Jahanbani, Mehdi Khalaji, Iran's Long Game in Syria, The Washington Institute, March 29, 2021; Dana Saqbani, Iran’s Soft War in Syria: Exerting Influence Through Arts and Education, Iranwire, February 20, 2021.   

[2]   אסד קונה את הישרדותו באמצעות "חכירת סוריה" לאיראן, אל-ריאד, 12 בפברואר 2021 (ערבית). 

[3]  Ghaith al-Ahmad, Post-conflict, How will Iran Preserve its Presence in Syria? Atlantic Council, February 1, 2019. 

[4]   "צופי אל מהדי" .. איראן ממלאת את מאגר לוחמיה בילדים סורים, ענב בלדי, 10 בנובמבר 2019 (ערבית). 

[5]   באמצעות כספים, מלגות וטיפול רפואי – כך איראן ממירה את הסונים בסוריה לשיעים במהלך 10 השנים האחרונות, ערבי פוסט, 16 במרץ 2021 (ערבית). 

[6]  אסד קונה את הישרדותו באמצעות "חכירת סוריה" לאיראן, אל-ריאד, 12 בפברואר 2021 (ערבית).

[7]  Ghaith al-Ahmad, Post-conflict, How will Iran Preserve its Presence in Syria? Atlantic Council, February 1, 2019. 

[8]  200 מלגות של איראן ו -147 של רוסיה, משרד ההשכלה הגבוהה בסוריה  (ערבית).  http://www.mohe.gov.sy/mohe/index.php?node=5511&cat=4952&  

[9]  Hanin Ghaddar and Dana Stroul, Pushing Back on Iran in Syria: Beyond the ‘Boots’, The Washington Institute, January 22, 2019.   

[10]  Turkish Soft Power Feeds fridges in Rebel-Held Syria, France 24, July 11, 2021.  

[11] Turkey Sets an Example in Schooling Rate of Syrian Refugees, Daily Sabah, Match 4, 2020.  

[12]  M. Murat Erdoğan, Syrian University Students in Turkish Higher Education: Immediate Vulnerabilities, Future Challenges for the European Higher Education Area, November 10, 2020, 124-125. 






עידו יהל, חוקר במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה ודוקטורנט בבית הספר ללימודי היסטוריה ע"ש צבי יעבץ באוניברסיטת תל-אביב. מתמחה בפוליטיקה ובביטחון במזרח התיכון, במערכת הבין-ערבית ובסכסוך הישראלי-פלסטיני. 

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>