"מרוץ שלוּחים" - איראן עולה להתקפה אזורית


אודי אבנטל | 18 במרץ 2021

​מבט מדיני-ביטחוני | תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בסוגיות מוקד אסטרטגיות

18-3-21-Maba-Web.jpg
Photo: Tasnim News Agency | CC BY 4.0


מאז כניסת ממשל ביידן לתפקידו לפני כחודשיים נראה כי איראן "עלתה מדרגה" במדיניותה ההתקפית ברחבי האזור, באופן המשקף תעוזה ובטחון עצמי גוברים


גל ההתקפות הנוכחי של איראן ושלוחיה בולט במיוחד לאחר תקופה של ריסון יחסי בשנה החולפת. זאת, חרף המכות הכואבות שספגה טהראן - ביניהן חיסול מדען הגרעין פחריזאדה (נובמבר 20') וחבלה משמעותית במתקן הגרעין בנתנז (יולי 20') - שבביצוען היא מאשימה את ישראל. הסיבות למדיניות המרוסנת הן: הרתעה שביססה ארה"ב מול המשטר האיראני בעקבות סיכול מפקד כוח קדס, סלימאני; הנחיה של ח'אמנהאי להימנע מפעולות ישירות נגד ארה"ב מחשש שייסעו לטראמפ להיבחר בשנית; וככל הנראה חשש של איראן ממתקפה אמריקאית בלתי צפויה בשלהי כהונת טראמפ, על רקע פרסומים בנושא.  

איראן עולה להתקפה


שינוי ההתנהלות של איראן בחודשיים האחרונים מתבטא ברצף התקפות מצד שלוחיה ומצד משמרות המהפכה נגד מגוון יעדים וזירות; ומזכיר את הקו האגרסיבי שנקט המשטר באזור בקיץ-סתיו 2019.


במסגרת זאת, עיראק מסתמנת כ"זירה חמה" של פעילות נגד הכוחות האמריקאים במדינה ונגד סעודיה. המליציות השיעיות, עליהן מפגינה טהראן בדרך כלל רמה מרשימה של שליטה, הגבירו את התקיפות נגד בסיסי הקואליציה האמריקאית ואת הפיגועים על צירי האספקה אליהם. בשבועות האחרונים בלטו שיגורי מטחי רקטות נגד: בסיס הקואליציה בשדה התעופה בארביל (15 בפברואר, הרוג ומספר פצועים); בסיס עין אלאסד (3 במרץ, קבלן הרוג אמריקאי); ובסיס בלד (15 במרץ).


בשלהי ינואר שוגרו לעבר הבירה ריאד, בשתי הזדמנויות שונות, מל"טים תוקפים. לפחות אחת ההתקפות יצאה ככל הנראה משטח עיראק, כאשר קבוצות המזוהות עם המליציות השיעיות במדינה נוטלות אחריות על הפרת המרחב האווירי הסעודי.


ב-7 במרץ, הותקפו מתקנים רגישים של חברת הנפט הלאומית של סעודיה, 'ארמקו', בראס תאנורה במזרח הממלכה, באמצעות טילים ומל"טים, שרובם יורטו. למרות שהחות'ים בתימן נטלו אחריות פומבית על ההתקפה, גורמים רשמיים בסעודיה הצהירו כי היא "הגיעה מהים" וכי מקורה הוא באיראן או בעיראק. האירוע, כולל נטילת האחריות השקרית של החות'ים, מזכיר את ההתקפה נגד תשתיות הנפט האסטרטגיות של הממלכה בספטמבר 2019.  


מאז פברואר, החות'ים בתימן הגבירו באופן משמעותי את תכיפות התקפות הטילים והמל"טים נגד סעודיה, באופן שהוביל לגינויים רחבים בזירה האזורית והבינ"ל. תקיפות החות'ים התעצמו למרות החלטות ממשל ביידן להוציאם מרשימת הטרור האמריקאית ולהשעות מכירה של חימושים התקפיים לסעודיה אותם היא מפעילה במלחמה בתימן. החות'ים מאיימים בפומבי גם על ישראל, ובאחרונה אף דווח כי צה"ל פרס מערכות כיפת ברזל בדרום מחשש לתקיפה מתימן.


בתוך כך, "מתחממת" גם הזירה הימית. איראן עמדה מאחורי הפגיעה בספינה ישראלית במפרץ עומאן, יתכן כחלק מתגובה לסדרת תקיפות נגד מכליות איראניות שהובילו נפט לסוריה, אותן ייחסו גורמים רשמיים אמריקאים לישראל. איראן מאשימה את ישראל בתקיפה נוספת באחרונה בים התיכון, ומאותתת כי תגיב על כך.


גישתה ההתקפית של איראן משתקפת גם בממד הסייבר ופיגועי חו"ל. נראה כי איראן עומדת מאחורי ניסיון הפיגוע נגד שגרירות ישראל בשלהי ינואר בניו דלהי; ואפשר שהיא מתכננת פיגועים נגד ישראלים במדינות מפרץ. בממד הסייבר, האקרים המקושרים לאיראן ביצעו תקיפות נרחבות נגד חברות ישראליות.


תגובה אמריקאית רפה


ממשל ביידן זיהה את השינוי במדיניות האיראנית, ובין היתר על רקע ביקורת מבית ובאזור, נחלץ לבצע תקיפה נגד המליציות הפרו איראניות, ששיגרו את הרקטות באירביל. האמריקאים תקפו את בסיס 'אמאם עלי' בסוריה, באזור אלבוכמאל, הסמוך לגבול עיראק, וביידן הזהיר כי פעולות עוינות מצדה של איראן לא יעברו בשתיקה.


אחרי שהממשל הוכיח בתקיפה כי הפעלת כוח היא חלופה בארגז הכלים שלו הייתה לו הזדמנות להמחיש כי אין מדובר באירוע חד פעמי ולחזק את המסר מול איראן. זאת, לאחר שהמליציות בעיראק שבו ותקפו, הפעם את הבסיס האמריקאי בעין אלאסד. למרות זאת, הממשל נמנע עד כה מלהגיב, בסבירות לא מבוטלת מחשש שמהלך כזה יפגע במאמציו הדיפלומטיים לחדש את המו"מ עם איראן על חזרה להסכם הגרעין. יתכן כי זהו גם הרקע להדלפה האמריקאית על תקיפות ישראליות נגד ספינות איראניות, כמסר לישראל "לא להפריע" למאמצים אלה.


איראן ושלוחיה - תיאום מערכתי גובר 


איראן מנהלת מערכה רחבה, חוצת זירות, נגד יריביה באזור, בדגש על ארה"ב, סעודיה וישראל, תוך שימוש גובר בבני בריתה ובשלוחיה. המערכה האיראנית משלבת הפעלת כוח, בניין כוח וייצור משותף, מבצעים לוגיסטיים, מהלכי הונאה ותודעה, תקשורת אסטרטגית ועוד.


המערכה האזורית שמובילה איראן משקפת יכולת מרשימה לפעול עם שלוחיה כמערכת, שהפעלתה מכוונת לקדם שורת יעדים איראניים אסטרטגיים רחבים, ביניהם:

  • הוצאת הכוחות האמריקאים מעיראק ומהמזה"ת בכלל. מדובר ביעד קבוע של איראן כחלק ממאבקה הרחב להגמוניה אזורית, שהפך ממוקד וקונקרטי כחלק מהנקמה על חיסול סולימאני.

  • "כיתור" והחלשת ישראל וסעודיה - יריבותיה העיקריות של איראן באזור - באמצעות התבססות צבאית, לצד הצבה וייצור של יכולות תקיפה. זאת, במטרה להציב עליהן איום בגבולותיהן (סוריה, שדרוג יכולות חזבאללה, עזה) ובזירות מרוחקות יותר בדגש על עיראק ותימן.

  • יצירת מנופים ו"קלפים" מול ארה"ב על רקע האפשרות לחזרה למו"מ בסוגיית הגרעין.

  • פיתוח יכולות תגובה נגד ישראל בחתימה נמוכה ומתחת לסף המלחמה, כמענה למערכה הישראלית נגד מאמצי ההתבססות האיראניים בסוריה, ולפעולות נגד איראן, כולל בשטחה, אותן היא מייחסת לישראל.


מה הלאה?


המדיניות האגרסיבית שמובילה איראן ברחבי המזה"ת עולה בקנה אחד עם גישתה הלעומתית גם בתחום הגרעין. בכך, מבקשת טהראן, בין היתר, להגביר את הלחץ על ממשל ביידן להיענות לתביעתה להסרת הסנקציות האמריקאיות לפני חזרת איראן לציות להסכם הגרעין. 


מדיניות ממשל ביידן מול התעוזה הגוברת של איראן הולכת ומזכירה את חוסר הרצון שהפגין הנשיא אובאמה להתעמת עם איראן ברחבי האזור, מחשש לפגיעה במימוש הסכם הגרעין. מדיניות אמריקאית רפה מול האתגור האיראני מעבירה מסר בעייתי של חולשה הן לטהראן והן לבנות בריתה של ארה"ב במזה"ת, הבוחנות את נחישות ואמינות ממשל ביידן בזכוכית מגדלת.


המדיניות האיראנית התוקפנית באזור עלולה לעכב פריצת דרך בסוגיית הגרעין, אם ממשל ביידן, שכבר נתון לביקורת על מדיניותו הרפה, יפנים כי אינו יכול לנהל מו"מ "תחת אש" מצד איראן ושלוחיה. זאת, כשחלון הזמנים לחידוש השיחות מוגבל ממילא, ובזמן שאיראן נכנסת לתקופת בחירות (יוני) המעצימה את המתחים הפנימיים והמחלוקות בין רוחאני למחנה השמרני, בנושא המו"מ עם ארה"ב. 


גם בתרחיש של הורדת "גובה הלהבות" על ידי איראן לטובת התקדמות במו"מ עם ארה"ב, אין פירוש הדבר כי היא תפחית בהכרח את רף פעילות הטרור נגד ישראל. המשטר בטהראן  מנהל "חשבון פתוח" נפרד עם ישראל בשורת סוגיות, והוא עלול לחתור "לסגור" אותו במגוון זירות: במפרץ, בים האדום, מסוריה, מזירות מרוחקות (עיראק ותימן), וברחבי העולם (פיגועי טרור). בנסיבות אלה על ישראל להיות ערוכה, בכל המגרשים והזירות, הן בהיבט המודיעיני (התרעה), הן בתחום ההגנתי (סיכול, יירוט) והן בהקשרים התקפיים (תגובה והרתעה).




נכתב ע"י אל"מ (מיל') אודי אבנטל, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה


מסמך מבט מדיני-ביטחוני הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>