זרקור על רוסיה והמזה"ת

תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) 
בסוגיות מוקד אסטרטגיות


 20 בפברואר, 2020 

Russia-MiddleEast-Web2.jpg


  • סוריה וטורקיה: רוסיה מפעילה לחץ על אנקרה שלא תעמוד בדרכה באידליב.
  • ישראל והרש"פ: רוסיה לא שינתה את עמדתה ואת מידת מעורבותה בסוגיה הפלסטינית, אך הייתה רוצה שכולם יחשבו אחרת.
  • לוב: לרוסיה ולטורקיה מטרות מנוגדות בלוב, אך הן מאוחדות ברצון להחליש את מעמדה של אירופה במדינה.


סוריה וטורקיה: רוסיה מפעילה לחץ על אנקרה שלא תעמוד בדרכה באידליב

השתלטות כוחותיו של בשאר אסד על הכביש האסטרטגי M5 - הכביש המחבר בין דמשק לחלב - אינה משאירה מקום לספק: הצבא הסורי שפועל בחסות רוסיה נחוש להחזיר לעצמו את מלוא השליטה על השטח של מחוז אידליב, למורת רוחו נשיא טורקיה רג'יפ טייפ ארדואן. בימים האחרונים נפגש ארדואן עם השליח האמריקני ג'יימס ג'פרי ואף שוחח עם הנשיא טראמפ, אך במוסקבה יודעים היטב כי האופציות של ארדואן הן מוגבלות ביותר ומסרבים להתרגש ממהלכיו או מאיומיו. כאשר איים הנשיא הטורקי שלא יאפשר יותר לחיל אוויר הסורי לפעול בחופשיות בשמי אידליב, חידשה רוסיה את "מלחמת העגבניות" מול טורקיה ועצרה את יבוא העגבניות מתוצרת טורקית לשטחה של רוסיה.


היה זה רק רמז דק למה שרוסיה מסוגלת לעולל לטורקיה במידה שבני חסותה הסוריים יתקלו בהתנגדות טורקית משמעותית באידליב. לרשות רוסיה עומדים מספר מנופים באמצעותם היא יכולה להשפיע על הכלכלה הטורקית: חידוש טיסות לעיירות הנופש במצרים, כדי שפחות תיירים רוסים יבואו לטורקיה; עיכוב אספקת הנשק שטורקיה רוכשת מרוסיה - הצבא הטורקי ויכולותיו עלולים להיפגש; ולבסוף, רוסיה עלולה להדק את הקשר עם הכורדים הסוריים ואף לפגוע במטרות טורקיות על אדמת סוריה.


מבחינה אסטרטגית, רוסיה מצליחה להשיג את יעדיה, הן בסוריה והן בטורקיה. מצד אחד, היא מאפשרת לאסד להחזיר לעצמו את מלוא השליטה על השטח הסורי תוך שהיא מעמיקה את השפעתה על סוריה, מצד שני באמצעות רשת ההשפעות שהיא יצרה בטורקיה, מצליחה רוסיה לבודד את אנקרה מברית נאט"ו ולהרחיקה מארה"ב. בסוריה קיים היום גורם אחד בעל השפעה, ורק אתו ניתן להגיע להבנות וסיכומים על עתידה. הטורקים יודעים זאת ומבקשים, על-כן, להגיע עם הרוסים לעסקה סבירה מבחינתם באידליב.

 

ישראל והרש"פ: הרוסים ממשיכים לבקר במתינות את יוזמת טראמפ ומציעים לחדש את פעילותו של הקוורטט המזרח-תיכוני

כצפוי, המשיכה רוסיה השבוע במהלכים שנועדו לחזק את תדמיתה כגורם מתווך בעל השפעה ובר תחרות לארה"ב בסוגיית הסכסוך הישראלי-הפלסטיני. במוסקבה מותחים ביקורת מתונה על יוזמת טראמפ. בשלב זה, הביקורת מוגבלת לאנשי משרד החוץ, המלינים על כך שהיוזמה האמריקאית מנוגדת לחוק הבינלאומי. במקביל, רואה רוסיה במצב שנוצר, כשהסיכוי לחידוש המו"מ בין ישראל לפלסטינים נותר נמוך, הזדמנות לקידום האינטרסים שלה, בלי לשלם על כך מחיר גבוה מדי.


משרד החוץ הרוסי קרא לקיים מפגש של הקוורטט המזרח-תיכוני על מנת לדון בהתפתחויות האחרונות, קרי: יוזמת טראמפ. "אין אלטרנטיבה למו"מ ישיר בין הצדדים בסיוע בינלאומי ואנו מאמינים כי הקוורטט הבינלאומי הינו המכניזם היחיד היכול להיות מתווך יעיל", נכתב באתר משרד החוץ הרוסי. ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי והאו"ם ייסדו את הקוורטט בשנת 2002, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, אך מאז תום העשור הראשון של המאה הנוכחית, הגוף הזה אינו פעיל, במיוחד בשל המתח הגובר ביחסי רוסיה-ארה"ב. רוסיה הציעה "להחיות" את פעילותו של הקוורטט בשנת 2018, מוסקבה הציעה אז גם לארח פגישת פסגה בהשתתפות נתניהו ועבאס. ההיתכנות לכך כיום אינה גבוהה, ובמוסקבה יודעים זאת היטב.


הצעות מסוג זה מאפשרות לרוסיה ליצור תדמית של גורם מעורב, שמציע פתרונות אלטרנטיביים ליוזמה האמריקאית, וזאת אף בלי להגביר את נפח הפעילות באפיק הישראלי-פלסטיני, שממילא נחשב בעיני הרוסים לחסר סיכוי ונמצא בעדיפות נמוכה יחסית.

 

לוב: לרוסיה וטורקיה מטרות מנוגדות בלוב, אך הן מאוחדות ברצון להחליש את מעמדה של אירופה במדינה

רוסיה מעוניינת לחזק את מעמדה בלוב, ומשום כך נמנעה מלתמוך בהחלטה הקוראת להפסקת אש מידית וללא תנאים בלוב ובהחמרה של אמברגו הנשק עליה. למרות הביקורת הנוקבת שנשמעת באנקרה, מעדיפה גם טורקיה לחלק את לוב לאזורי השפעה בינה לבין מוסקבה, בלי לערב בכך את אירופה.


זה מספר חודשים פועלים בלוב כמה מאות שכירי חרב רוסיים, המכונים "ואגנרים", שמסייעים לגנרל חליפה חפתר. לאחר הכחשות רבות, הכירה ההנהגה הרוסית בנוכחותם על אדמת לוב, אך המשיכה לטעון כי מדובר בכוחות פרטיים שאינם פועלים מטעם הקרמלין. גם טורקיה שיגרה ללוב את נאמניה, לרבות לוחמים של הצבא הסורי החופשי, שפעלו במימונה של אנקרה בסוריה. ארדואן שב ותקף את רוסיה על כך שהיא מנהלת את המלחמה בלוב "ברמה הגבוהה ביותר", וגם את מדינות המערב, שלדבריו מפרות את אמברגו הנשק ומזינות את צבאו של חפתר בנשק.


יחד עם זאת, רוסיה וטורקיה מעדיפות לשמר את הסטטוס קוו בלוב ולנהל את המגעים על גורלה בינם לבין עצמם, ולא לאפשר לאיחוד האירופי או למדינות אירופאיות כגון צרפת או גרמניה, ליהנות ממעמד של גורם משמעותי באזור. נשיא ארה"ב הצהיר לאחרונה שלדעתו אין לארה"ב תפקיד בלוב, ובכך הותיר את הזירה לכוחות שכבר פועלים בה – רוסיה וטורקיה. לוב חשובה מאוד גם לאירופה, אך בשלב זה המדינות האירופאיות אינן מציעות תכנית פעולה סדורה, על מנת למנוע את ההדרדרות המהירה בלוב.


כך, בהעדר אינטרס אמריקאי ובהינתן חולשה אירופאית, שוב נותרת רוסיה ככוח היציב היחיד המעוניין להפשיל שרוולים ולפעול למען השגת מטרותיו במזרח התיכון: ביסוס מעמדה של מוסקבה באזור, תמיכה בנאמניה, השגת הסכמים משתלמים בתחום האנרגיה, חתימה עליהם ומכירת נשק רוסי לניצים.



מסמך זה משקף את תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה בסוגיות מוקד אסטרטגיות 

נכתב על ידי קסניה סבטלובה, עמיתת מחקר בכירה במכון למדיניות ואסטרטגיה, הבינתחומי הרצליה


מסמך זרקור על רוסיה במזה"ת הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>