הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט נאם בכנס השנתי לזכרו של רב-אלוף אמנון ליפקין-שחק ז"ל בבינתחומי

09/02/2016

 

בית ספר רדזינר למשפטים במרכז הבינתחומי הרצליה, המכון הישראלי לדמוקרטיה והמכללה לביטחון לאומי ערכו את הכנס השנתי הרביעי לזכרו של רב-אלוף אמנון ליפקין-שחק ז"ל, שעסק בנושא "צה"ל והחברה הישראלית". הכנס נערך בבינתחומי הרצליה בהשתתפות הרמטכ"ל, רב-אלוף גדי איזנקוט וכן, בכירים מתחומי הביטחון, המשפט והאקדמיה ביניהם נשיאת בית המשפט העליון (בדימוס) דורית ביניש; נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) פרופ' אהרן ברק, כיום מרצה וחוקר בבית ספר רדזינר למשפטים בבינתחומי הרצליה; אלוף תמיר היימן, מפקד גיס ומפקד המכללות בצה"ל ועוד.

 

בהרצאת הפתיחה של הכנס שעסקה באתגרים מבצעיים וערכיים בלחימה, התייחס הרמטכ"ל רב-אלוף גדי איזנקוט לאתגרים והסוגיות השונות העומדות על סדר היום הביטחוני, ביניהם טרור הסכינאים ואיום מנהרות החמס מעזה וכן לביקורת על צה"ל מצד ארגון "שוברים שתיקה":

 

"בתקופת כהונתו של אמנון כרמטכ"ל, מילאתי 2 תפקידים: מפקד חטיבת אפרים ולאחר מכן מפקד חטיבת גולני. כמח"ט, אמנון היה עבורי מפקד, לוחם, בעל אומץ לב צבאי ואזרחי, ביקורתי מאוד עם אמון וגיבוי למפקדים.

למדינת ישראל יש מגוון רחב של איומים. המציאות המשתנה מביאה לעלייה במרכזיות שחקנים לא מדינתיים וירידת המשילות כמחולל יסוד במזה"ת. אנחנו רואים זאת בסוריה, לוב וגם בעזה וביו"ש.

 

 

החברה בישראל מתמודדת עם טרור מיום הקמתה ועד היום.

הטרור שאנו חווים בחודשים האחרונים מאז רצח בני הזוג הנקין, מאות צעירים שרובם באופן ספונטני לוקחים סכין או רכב ולעיתים גם נשק והולכים לפגע. דאע"ש, שעד סוף 2013 לא דיברנו עליו, היום הפך להיות אויב מספר 1 כשמדברים על טרור. נשאלת השאלה מה מביא אלפי צעירים מרחבי העולם- מבלגיה, צרפת, אנגליה, אוסטרליה ואפילו מישראל- שמקבלים חינוך מערבי, להזדהות עם רעיון הטרור, להצטרף לשורות הארגונים ולהקריב את חייהם עבור תפיסה ורעיון.

יש שיח רחב מאוד סביב השפעת התקשורת והניו מדיה בתופעת ההסתה, זה עולה גם אצלנו וגם בשיח הגלובלי. מתחקורי מחבלים שאנחנו עושים יש מוטיב מרכזי שחוזר על ידי רובם - ראיתי בטלוויזיה, קראתי באינטרנט, בטוויטר, באינסטגרם – כל אלה מביאים לאותה ויראליות שמשפיעה על המצב הפנימי ומסבירה את ההצטרפות לדאע"ש.

80% מהתקפות הטרור מתקיימות מול כוחות הביטחון. היכולת שלנו לחצוץ בין מחבל לאזרח היא במרבית המקרים, לא בכולם.

95% מהסכינאים המתאבדים הם צעירים רווקים ורווקות שלוקחים החלטה, מתארים שאותה הסתה שהם רואים בתקשורת וההבנה שזה מה שנכון לעשות למען הרעיון. עולה שבמקרה אחד בלבד יש מתאבד שיש לו אישור עבודה בישראל. בעשור האחרון - מתוך 120,000 מקבלי אישור עבודה היה מתאבד אחד. אותם 120,000 שעובדים בערי ישראל, באזורי התעשייה ביו"ש, משפיעים על 500-600 אלף אנשים ביו"ש, מביאים פרנסה. לא קשה להבין מה היה קורה אם הם יהיו תחת סגר. זהו אינטרס מובהק של ישראל לפתח את הכלכלה.

בדקנו גם כמה מבני משפחותיהם של בעלי אישור העבודה עשו פיגוע? בגל הנוכחי, מתוך 110 פיגועי דקירה ועוד 50-60 דריסה, יש מחבל אחד שהוא בן לפלסטיני עם אישור עבודה בישראל- הצעיר שעשה את הפיגוע בעותניאל לפני כחודש.

זהו אינטרס ישראל מובהק, עם כל הרצון לעשות מעשה, המעשה הנכון הוא לפעול בצורה ממוקדת ולעשות הפרדה בין טרור לאוכלוסייה, גם כשיש לנו פיגועים קשים.

 

בנוגע לאיום תת-קרקע מרצועת עזה - חמאס בוחר להפנות הרבה מאוד משאבים כדי לשקם את מה שנתפס בעיניהם כדפוס פעולה שיוצר מאזן מול מדינת ישראל שמאפשר כניסה חשאית וביצוע פיגועים בשטחה. חלק גדול מהאמצעים שמגיעים לרצועת עזה מופנים לשם חפירת המנהרות. אנחנו מעמידים משימה זו בראש סדר העדיפויות של צה"ל. יש לנו את היכולת המתקדמת בעולם ועדיין זהו אתגר גדול מאוד. אנחנו לא נותנים לעובדה שיש שקט בדרום לאחז עיניים.

 

אנחנו הצבנו את איום המנהור ההתקפי כמשימה מספר 1 לשנים 2015-16. במקביל אנחנו ערוכים הגנתית באופן חזק מאוד. מאמצעים מודיעיניים, פעילות ענפה מאוד של יוזמה, תחבולה וחידוש, כל רעיון כדי להגיע לכל המנהרות ולנטרל אותן, יש לנו יכולות מתקדמות מאוד. רוב המאמצים סמויים, אך מי שיסתובב היום סביב גבול הרצועה יראה כלים הנדסיים פרוסים שפועלים לאיתור.

 

צה"ל מתנהל ברמה ערכית גבוהה. אם צה"ל לא היה פועל על פי סולם ערכים גבוה זה היה עלול להביא לפירוקו מבפנים. יש חריגים שאני מודע להם ולא מתעלם. כשחייל מתגייס הוא נשבע אמונים למדינת ישראל ומלמדים אותו את רוח צה"ל, על פקודה חוקית, לא חוקית ובלתי חוקית בעליל והמפקדים מקפידים על כך מאוד. כשחייל שומע פקודה בלתי חוקית בעליל הוא צריך לדעת שזוהי חובתו לא למלא אותה. זוהי הציפייה מהחיילים שלנו, שבזמן אמת לא ימלאו פקודה הבלתי חוקית בעליל ולא שישתתפו אחרי כמה שנים באיזה כנס ויגידו "אנחנו שוברים שתיקה".

בשנה האחרונה בדקתי זאת מול הרבה יחידות, זה הוסבר ונאכף על ידי מפקדים. מההיכרות שלי עם צה"ל אני בטוח שאם לא היינו נוהגים באופן חוקי וערכי זה היה עלול לפורר את הצבא.

אליי באופן אישי הגיעו תלונות אחרי צוק איתן. מיד עם כניסתי לתפקיד הוריתי להיפגש עם נציגי שוברים שתיקה כדי לטפל בהן. הדרישה שלי מחיילי צה"ל שפועלים במציאות מורכבת מאוד היא לעמוד על העניין הערכי כחלק מעוצמתו של צה"ל ויכולתו לממש את האחריות שלו."