נשיא המדינה ריבלין, יו"ר הכנסת אדלשטיין והיועמ"ש מנדלבליט היו בין הדוברים בערב הפתיחה של כנס הרצליה ה-19

המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בבינתחומי הרצליה מקיים בימים אלו את כנס הרצליה ה-19. כנס הרצליה הינו הכנס המרכזי בישראל בתחומי מדיניות וביטחון והוא מתקיים בין ה-30.6 ל-2.7 בראשותו של אלוף (מיל') עמוס גלעד ובהשתתפותם של אורחים ודוברים בכירים מהארץ ומהעולם. 


להצטרפות לשידור החי, לחצו כאן. 

לתכנית הכנס המלאה, לחצו כאן. 


בין השאר הכנס מתמקד בסוגיות מרכזיות של ביטחון הלאומי - האם ישראל תנצח במלחמה הבאה? האם ישנם בקיעים בקונצנזוס התמיכה האמריקאית? האם עברנו את נקודת האל חזור לקראת מדינה אחת? ובוחן את האתגרים והסוגיות המרכזיות בזירה האזורית ובזירה הגלובאלית במושבים שיעסקו בנושאים כגון: איראן - הניתן להחזיר את השד לבקבוק? העימות בין המעצמות, האם רוסיה מהווה עמית או יריב במעורבותה במזרח התיכון? השינויים החלים באירופה וכיצד משפיעים על ישראל ועוד.

במקביל הכנס השנה כולל גם סוגיות הקשורות לחוסן הלאומי של ישראל, שיהיה אקטואלי במיוחד בעת הנוכחית כגון: ישראל כמדינת חוק דמוקרטית – האם סוף עידן? מצבה של מערכת הבריאות בישראל והאם המדינה החליטה לוותר על מערכת הבריאות? וכן יעסוק גם בפערים ובשסעים בחברה הישראלית, בחברה הערבית בישראל ועוד. בכנס תוצג גם הערכת מצב אסטרטגית מלאה ע"י אלוף (מיל') עמוס גלעד.



ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה, האלוף (במיל') עמוס גלעד

אתמול (30.6) במעמד פתיחת הכנס אמר פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד הבינתחומי הרצליה, כי "ערב מערכת בחירות שנייה בתוך חצי שנה, בעת שהמערכת הפוליטית נתונה במערבולת שכמותה לא זכורה לנו, וכשאי וודאות שורה בכל החזיתות – פנימיות וחיצוניות.

הכנס הזה יעסוק בסוגיות מרכזיות וחשובות מאין כמותן - סוגיות שהיינו רוצים לראות על סדר יומה של ממשלה פעילה ומתפקדת.

לכאוס הפוליטי יש מחיר מצטבר ואדיר, שאינו נותר בין כתלי משרדי הממשלה אלא מחלחל מטה אל כלל אזרחי המדינה. המציאות הזו מקשה גם עלינו, במרכז הבינתחומי הרצליה, להגשים את מטרתנו העיקרית: הכשרת מנהיגות העתיד של מדינת ישראל.  הליבה הערכית שלנו ברורה ומתמצת בשתי מילים: חירות ואחריות. אנו, בבינתחומי ככלל ובכנס הזה בפרט, נמשיך לקדם את הערכים הדמוקרטיים שעליהם נוסדה מדינת ישראל".

יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין אמר בשיחה עם העיתונאי אודי סגל: "הביטול טרם בוטל. אחרי 17.9 אותם צדדים ידברו על אותם נושאים עליהם הם מסרים לדבר. היה עדיף לוותר יום השבתון הזה. תוך מספר ימים הנושא יהיה ברור. הרעיון של ביטול הבחירות הוא שלי. עוד לפני העברת החוק, ניסיתי לבטל את הבחירות. בשבועיים האחרונים התחלתי לשמוע קולות אחרים והתמלאתי תקווה כי אפשר להוביל מהלך. אין חוק, פסיקה או תקדימים ולכן יש התכנות למהלך כזה. לא איבדתי סופית את התקווה לפעמים השכל הישר צריך לעבוד.

עוד הוסיף ואמר כי: "חוקים פרסונאליים לא באים בחשבון, יש אשר נכשלו. יש דיבורים מעניינים ואין התכנות לחוק החסינות. כדאי להזכיר כי חשבתי כי חסינות של חברי פרלמנט אחד החוקים החשובים. הגיע הזמן לעסוק בהפרדת רשויות באופן ברור ורציני ואסור לערבב בין הנושאים".

אם לא אצליח אז נתחיל בבחירות. אנו רואים את ראש הממשלה הכושל בתולדות ישראל חוזר על הקונספציה בה ראשי המדינות ייפגשו וילחצו ידיים – כך נגיע לאינתיפאדה שנייה. את מחפשים שינוי לחזור לגישות אשר נכשלו. ברק היה שר ביטחון. שמאל אצלי היא לא קללה וגם ימין היא לא קללה. אני חושב כי הממשלה יכולה להיות של כמה וכמה גורמים. רק אם תהיה הסכמה עם המפלגה הגדולה ואליה יצטרפו שאר המפלגות נגיע להסכמה רחבה".


יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין ואודי סגל. צילום: גלעד קוולרציק

בדברי פתיחה שנשא שגריר מצרים בישראל חאלד עזמי הוא אמר : "הסכסוך הישראלי-פלסטיני לא יכול להיות בהמתנה עד שנפתור את שאר הבעיות באזור" והוסיף והדגיש כי:"  פתרון הסכסוך באמצעות פתרון כולל שמכיר בזכויותיהם של הפלסטינים למדינה עצמאית בגבולות 67, עם מזרח ירושלים כבירתה ועל בסיס שתי מדיניות לשני עמים, ותוך ביסוס הסכמים ותמיכה בינלאומית, והבטחת ביטחונה של ישראל - זה הפתרון. ההסדר הכולל צריך להתבסס על פתרון שתי המדינות הנחתם בין שני הצדדים ולא על-ידי החלטות בינלאומיות.

עוד הוסיף ואמר כי: "אנחנו מנווטים באזור סוער ואנו חייבים למצוא נתיב חדש להתמודד עם כל האתגרים השונים הקיימים כיום. מדיניותנו נטועה בשינוי אזורי כולל.

אנחנו עומדים בפני איומי טרור שפורחים באזורי המדינות שקרסו, כגון סוריה, תימן, עיראק ולוב, לא ניתן לאיומים אלו ולגורמים פלגניים לאיים על אזרחינו ועל האזור. אנו רוצים מזרח תיכון בטוח מאיומים ושאינו נתון לקיצוניות דתית או איומי טרור ולא לאיומי  נשק גרעיני".


היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מַנדלבליט נשא דברים בכנס ואמר: "ישנה חשיבות רבה להליך השימוע. כל טענה תשמע והחלטות יקבלו משיקול ענייני ואף אחד לא יסיט אותנו מדרך הישר. שמעתי שיש כאלו שיודעים איזו החלטה אקבל בסוף השימוע. יש הטוענים כי ההחלטות יתקבלו מטעמים לא ענייניים עקב לחצים המופעלים עליי. הטוען כך מבקש לבטל את עקרון השוויון בפני החוק. שום לחץ לא ישפיע על החלטותיי. זה הלך הרסני לתהליך המשפטי. אם יהיה אדם אחד מעל החוק אחרים יבואו אחריו. במדינת ישראל אנחנו נתקלים בתופעות של שחיתות שלטונית. אם מערכות המשפט יסדקו לא נוכל לומר כי אנו חיים במדינה לא מושחתת. לכן צריך להיאבק ביוזמות הלא ענייניות הללו. אני ממליץ לעיין בדו"ח השנתי של פרקליטות המדינה בכדי לראות את עשייתה. כל הניסיונות לעשות דה לגיטמציה לא יצליחו אף אחד לא ירתיע אותנו."


מנדלבליט נתן גם דוגמה למקרה בו הפך החלטה של שר הפנים שסירב לאשר רישום שני אבות הומוסקסואליים בתעודת לידה של הילד שאימצו ואיך בג"צ גיבה את החלטתו. "חשוב לזכור שבמדינת ישראל יש בית משפט עליון אחד שתפקידו לאכוף את הדין. יש יועץ משפטי לממשלה אחד, ויש משטרה אחת – החלשתו של כל אחד מהגורמים האלה תפגע בביטחון המשפטי של כל אדם ותפגע בחוסן הלאומי. להגן על מוסדות החוק והמשפט מפני פגיעה היא משימה לאומית. אחת היוזמות להחלשת מעמדו של היועמ"ש ביקשה לאסור הצגת עמדה משפטית שאינה תואמת את עמדתו של הדרג המדיני. אלו דברים שבעבר לא היו עולים על הדעת - זוהי יוזמה שפוגעת בשומרי הסף ופוגעת בביטחון המשפטי של האזרח. באותם מקרים בהם בג"צ פסל את החלטת הרשות המבצעת, הממשלה נדרשה לבצע את פסק הדין ככתבו וכלשונו - זוהי המשמעות של דמוקרטיה שומרת חוק.


"האם יועלה על הדעת כי ישותק היועץ המשפטי? זוהי יוזמה המחלישה את  שומרי הסף. זהו אירוע חריג שבחריגים. באותם מקרם בהם המקרה לא עומד באמות מידה משפטיים, היועץ המשפטי ישמיע את קולו באופן חד וברור.

היו מקרים בהם מערכת המשפט החליטה לא לקבל את עמדתי. הצורך בשמירת הבטחון המשפטי אין משמעו שמערכות החוק צריכות להיות חסינות - קיומה של ביקורת עניינית היא אבן יסוד. אנו פתוחים לביקורת ושיח שמניע שינויים, אך עומדים כחומה בצורה נגד פעולות של דה לגיטימציה מערכתית ואישית. בהעדר אכיפה פלילית אפקטיבית, איש הישר בעיניו יעשה."



היועמ"ש לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט. צילום: געלד קוולרציק


במושב הסיום של הכנס השתתף נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין בשיחה "אחד על אחד" עם אלוף (במיל') עמוס גלעד ואמר: "בין בחירות לבחירות - הריבון במדינת ישראל הוא הציבור. היום מתחילות להישאל שאלות על המערכת ועל האופי הערכי והחוקתי שבו אנחנו חיים. המערכת החוקתית הייתה בהרבה מקרים לצנינים בעיני רבים. לא רוצה להביע עמדה - אלא חשש כמו כל אזרח במדינה, שלא רוצה לחיות במדינה לא דמוקרטית. חשוב שהכנסת תבין זאת. שוויון בפני החוק הוא נשמת אפה של כל דמוקרטיה - אין עדיפים ואין מופלים."


בהתייחסו למצב הביטחוני ולקורה בגבול עזה אמר ריבלין: "מה שמתחולל בעזה יהודה ושומרון והרשות הפלסטינאית מסתכלת וצופה, יש סכנה שעזה ומה שקורה בה תחדור ליהודה ושומרון. אנחנו צריכים להתחיל ולהבין איך אנחנו חיים יחד, לא יכולים לפתור הבעיה של השיבה, ירושלים או בקעת הירדן באמירה כזו או אחרת, אנחנו צריכים לבוא ולהתחיל לדבר אחד עם השני ולהבין שאנו חיים כאן יחד".



נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין עם האלוף (במיל') עמוס גלעד. צילום: גלעד קוולרציק.