פרופ' אוריאל רייכמן: "אני קורא לכנסת להתעשת ולהעביר חוק יסוד: מגילת העצמאות"


פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי הרצליה, ופרופ' אהרן ברק, נשיא ביהמ"ש העליון בדימוס ומרצה וחוקר בכיר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים בבינתחומי, דיברו בכנס בנושא חוק הלאום שהתקיים בבינתחומי הרצליה, בו השתתפו גם ח"כ ציפי לבני, גדעון סער, תא"ל (מיל') חסון חסון, פרופ' מרדכי קרמניצר, ח"כ אמיר אוחנה וקארין אלהרר, אלוף (במיל') עמוס גלעד, פרופ' קרין נהון ורבים נוספים.


פרופ' ברק התייחס לראשונה לחוק הלאום: "שתי הנחות לא נכונות הצדיקו את חוק הלאום: שביהמ"ש מעדיף ערכים דמוקרטיים על ערכים יהודים ושהחוק דרוש כדי למנוע מביהמ"ש להחליט שחוק השבות אינו חוקתי. אלה דברי הבל". עוד אמר כי: "השוויון בכבוד האדם נתון בסכנה. השוויון לא יפגע בכבוד האדם או בחוק הלאום, אלא בעיקר במפלגות הדתיות שלא מוכנות להכיר בשוויון" ביחס להכרזת העצמאות אמר: "היא הבסיס לכל חוקי היסוד. גם חוק הלאום לא יכול לפגוע בהכרזת העצמאות"


פרופ' רייכמן אמר כי "הבעיה בחוק הלאום היא לא בהוראותיו אלא במה שחסר בו. חוק הלאום הוא חוק יסוד. להכרזת העצמאות - שכוננה את מדינת הלאום היהודית וקבעה את עקרונות היסוד שמגדירים את מהותה - אין מעמד של חוק. התוצאה היא שההגדרה המחייבת של מדינת ישראל כמדינת לאום של העם היהודי אינה בהכרזת העצמאות אלא בחוק הלאום. 

"חוק הלאום קובע שהעם היהודי זכאי "לממש במדינת ישראל את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית". מכאן ברור שתהליך ההגדרה העצמית, התרבותית והדתית נמשך. השאלה היא האם במסגרת זו תישמר הבטחת הכרזת העצמאות לחופש דת ולחופש מדת. בעוד שהשקפת העולם הציונית ראתה בכל היהודים -  דתיים ואתאיסטים, אפיקורסים ושומרי מסורת – בנים שווים לעם היהודי, המציאות המתהווה בישראל נוטה לכיוון אחר. יש השמחים על חוק הלאום שהתנתק מהכרזת העצמאות, הם רואים בו הבסיס לבניית ציוויליזציה יהודית חדשה. יש החוגגים את חוק הלאום ביומרנות של המנהיגות הנוכחית לניכוס הלאומיות למחנה שלהם ומכאן גם אפשרות לתקוף את נאמני הכרזת העצמאות כשמאלנים שונאי עמם. בגישה זו יש ניסיון לרווח אלקטורלי על בסיס עיוות והסתה.

"אני קורא לכל חברי הכנסת שתמכו בהצעת החוק – להתעשת. לא לוותר על אחדות העם – ולהעביר חוק יסוד בן משפט אחד: הכרזת העצמאות של מדינת ישראל היא חוק יסוד. אם נעשה זאת, חוק הלאום יוכל להישאר על כנו – אבל נחזור ונממש את ערכי היסוד שעליה נכונה מדינת ישראל ונביא מידה של יחד – שאנו כה זקוקים לה".


פרופ' אוריאל רייכמן | צילום: אלי דסה

פרופ' ברק אמר בפתח דבריו: "מעולם לא התבטאתי בעניין חוק יסוד זה. קיוויתי שאוכל להמשיך ולא להתבטא, אבל בנסיבות אלה אני שמח לומר כמה דברים".

"אני חושב שזה חוק חשוב אבל היה כדאי שיבוא בסוף תהליך כינון החוקה ולא באמצעו. מדינת ישראל צריכה להמשיך את מפעל החוקה ולסיים אותו. רובו נעשה וחסרים בו חלקים לא רבים, כמו חוק יסוד: החקיקה, וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כלומר מגילת זכויות האדם. אין לי התנגדות לחוק כולו, אבל אני חושב שהאופן שבו חוקק וכונן היה גרוע מאוד. את אותם הדברים אפשר היה לומר מתוך הבנה, הסכמה והדדיות. מפני שעל רוב רובם של הדברים אין מחלוקת אמיתית בחברה הישראלית, לא בימין במרכז ובשמאל, ועל כך אני מצר". 


ברק רואיין על ידי פרופ' קרין נהון, מרצה וחוקרת בכירה בבינתחומי הרצליה, ובהתייחס לשאלה לגבי היעדר עקרון השוויון בחוק, אמר: 

"נקודת המוצא שלי היא שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של עם היהודי. הסעיף הראשון בחוק הלאום מקובל עליי וגם בכמה פסקי דין כתבתי שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, תוך ציטוט של מגילת העצמאות. אבל עדיין קיימים היבטים של השוויון, שלא מטופלים מספיק בחוק. 

"השוויון בכבוד האדם נתון בסכנה. הוא לא דבר מובן מאליו. חלק מהאנשים, שאומרים 'אין צורך בערך השוויון בחוק הלאום', יתנגדו להחלתו בכל אופן. משום שתבינו, להכניס היום את השוויון לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, דבר שצריך לעשותו, לא יפגע בכבוד האדם או בחוק הלאום, אלא יפגע בעיקר במפלגות הדתיות שלא מוכנות להכיר בשוויון. משום שברגע יש שוויון, יש בעיות מגדריות, הומוסקסואליות ועוד. אני בא ואומר 'אני מקבל שאין מקום להכניס התייחסות לשוויון בתוך חוק הלאום, משום שהשוויון נוגע לזכות האישית' ומקומם של הזכויות האישיות הוא בחוקים אחרים. הבה נבטיח שזה יהיה חלק מהזכויות האישיות. אני חושב שלא רבים צריכים להתנגד לזה. אני מוכן להקדיש את עצמי לנושא הזה ולשבת יחד עם כל אלה שבעד ונגד החוק ונוכל למצוא ניסוח שישמור גם על כך שמדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי וגם על זכות השוויון של כל אדם כאדם, הבה נמצא ניסוחים שיביאו אותנו לדרך הזאת". 

ברק התייחס גם למתח בין יהודית לדמוקרטית: "בית המשפט העליון היה נאמן מאוד לערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית וכתבתי על כך לא מעט. ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית הם א. ערכים ציוניים ב. ערכים יהודיים במובן של מורשת - תנ"ך הלכה ומשפט עברי ו-ג. ערכים דמוקרטיים. היתה לי נוסחה ועדיין יש לי נוסחה שאני מאמין בה שמאזנת בין הערכים האלה. חוק כבוד האדם לא אומר שזו מדינה יהודית שיש לה דמוקרטיה או דמוקרטיה שיש לה ערכים יהודיים אלא אומר שזו מדינה שערכיה יהודית ודמוקרטית וצריך לעשות כל מאמץ כדי למצוא איזון וסינתזה ביניהם. בית המשפט לא נתן עדיפות לעריכה דמוקרטיים על פני הערכים היהודיים. זו מעולם לא היתה עמדתו". 

"היו שתי הנחות לא נכונות שהצדיקו את חוק הלאום: האחת, שפסיקת בית המשפט מעדיפה ערכים דמוקרטיים על ערכים יהודים וזה לא נכון. השניה, שצריך את החוק הזה אחרת בית המשפט יחליט שחוק השבות אינו חוקתי. ואלה דברי הבל. אין חוק חשוב מחוק השבות, שהוא חוק היסוד הראשון שלנו והחוק הכי ציוני שלנו". 

ברק הוסיף עוד כי גם אם חוק הלאום יבוטל, על מנת להשלים את מפעל החוקה יידרש מבוא, שיכלול חלקים מחוק הלאום כמו גם מהכרזת העצמאות, ואמר: "שיהיה ברור: הכרזת העצמאות היא יותר חשובה משום שהיא הבסיס לכל חוקי היסוד, לתפיסתי. גם חוק הלאום לא יכול לפגוע בהכרזת העצמאות".

ח"כ ציפי לבני אמרה "יש כאן מהלך בימים האחרונים, שיותר ממאבק בטרור יש כאן מאבק בשלטון החוק, במערכת המשפט ובביהמ"ש העליון גם כשעוסקים היום ביכולת להילחם בטרור. יש כאן מהלך גדול שנועד לפגוע באחד מבסיסי הדמוקרטיה הישראלית. 

"מה שמפריע לי בחוק הלאום זה שהוא לקח הסכמות שהושגו עם קום המדינה על ידי כל ראשי הציבור וכל ראשי המפלגות דאז וחתמו על מגילת העצמאות, חוק הלאום קורע חלק ממנה ומחוקק רק חלק אחד ויש לזה משמעות. שלא ימכרו לי שזה מקרי ושזה מחוקק את המובן מאליו. יש ממשלה ששוויון הוא דבר שהם לא יכולים להסכים לו, זו העובדה.

"זה שמפלגת שלטון כמו הליכוד, שהוקמה כמו מפלגה לאומית וליברלית, אינה מסוגלת לתמוך בזה, זה החלק המעציב. ישראל חייבת להישאר מדינת הלאום של העם היהודי שיש בה שוויון לאזרח ברמת הפרט כאזרחים וכל מי שייקח חלק מהמשוואה הזו או יבטל את קיומה כמדינה יהודית או דמוקרטית ימצא אותי ממול במאבק". 


ציפי לבני | צילום: אלי דסה

גדעון סער אמר כי לדעתו "אין שום בעיה עם חקיקת עיקרון השוויון במסגרת חוק יסוד. עיקרון השוויון הוכר בפסיקת בית המשפט העליון כמגולם בכבוד האדם וחירותו שעוגן בחוק יסוד של הכנסת. לכן, זה חלק משיטת המשפט שלנו. אם מישהו רוצה שיגידו את זה במפורש בחוק יסוד אז אני לא נגד, אבל המקור של התיקון צריך להיות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו. אין כל סתירה ואין שום שלילה, בניגוד לתעמולה החוזרת ונשנית, אין כל פגיעה בזכויות בחוק (חוק הלאום) שהתקבל בכנסת. אין שום צורך שחוק הלאום יכלול את המילה הזו (שוויון). המילה הזו, ככל שהיא נדרשת, צריכה להיות חלק מחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, היא שייכת למטריה של זכויות אדם. המקור של הזכות לא קשור בכלל לחוק הלאום. חוק הלאום עוסק באופייה וזהותה של ישראל כמדינה יהודית בדיוק כמו שמרכיבים של חוק הלאום לא קיימים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו או בחופש העיסוק.


גדעון סער | צילום: אלי דסה

אלוף (במיל') עמוס גלעד, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בבינתחומי, אמר כי "חוק הלאום נוצר כתוצאה מתעלולי פוליטיקאים. החוק משתלב במגמות מאוד מדאיגות: אנחנו ויהודי ארה"ב מתרחקים. אנחנו הופכים להיות למדינה אחת עם הפלסטינים ומתרחקים מפתרון. אנחנו הולכים ומתנגשים עם הטנק הענק שמתקרב אלינו שנקרא בית הדין הבינלאומי בהאג שאהרן ברק הציל אותנו ממנו בעבר. אנחנו יוצרים פילוג בתוך העם והחוק הזה מייצג מגמות של פוליטיקאים ולא להפך. 

"אני חושב שהזעם שהחוק מעורר אצל אנשים אחרים, לרבות העדה הדרוזית, הוא אמיתי. לחוק אין השפעה על השיח המעשי כי אין בו שום דבר מעשי. הוא ישפיע יחד עם מגמות אחרות, בכמויות קטנות, על דברים מסוימים בשיח הישראלי". 

לצפייה במושבי הכנס:


דברי פתיחה: פרופ' אוריאל רייכמן- נשיא ומייסד הבינתחומי הרצליה

מושב 1 - הפוליטיקה של חוק הלאום

ח"כ ציפי לבני, יו"ר האופוזיציה, 'המחנה הציוני'

מראיין: ד"ר יניב רוזנאי, בית ספר הארי רדזינר למשפטים, הבינתחומי הרצליה

גדעון סער, לשעבר שר החינוך והפנים

מראיינת: ליאת רגב, עיתונאית, כאן תאגיד השידור

חוק הלאום: סיכונים וסיכויים

מנחה: ד"ר סיון הירש הפלר, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, הבינתחומי הרצליה

ד"ר יועז הנדל, ראש המכון לאסטרטגיה ציונית; פובלציסט והיסטוריון

האלוף (במיל.) עמוס גלעד, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) ויו"ר סדרת כנסי הרצליה, הבינתחומי הרצליה

תא"ל (במיל.) חסון חסון, המזכיר הצבאי לשעבר של הנשיא שמעון פרס והנשיא רובי ריבלין, קצין מעוטר

בן-דרור ימיני, משפטן ועיתונאי, ידיעות אחרונות


לצפייה לחצו כאן


מושב 2 - חוק הלאום בראי המשפט

פרופ' אהרן ברק, נשיא בית המשפט העליון בדימוס; בית ספר הארי רדזינר למשפטים, הבינתחומי הרצליה

מראיינת: פרופ' קרין נהון, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה ובית ספר סמי עופר לתקשורת,

הבינתחומי הרצליה

חוק הלאום וערכים חוקתיים

מנחה: ד"ר גליה שניבוים, בית ספר הארי רדזינר למשפטים, הבינתחומי הרצליה

פרופ׳ מרדכי קרמניצר, לשעבר דיקן הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים ונשיא מועצת העיתונות

ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת למדיניות ; הקריה האקדמית אונו ואוניברסיטת בר אילן

ד"ר הלל סומר, בית ספר הארי רדזינר למשפטים, הבינתחומי הרצליה

לצפייה לחצו כאן


מושב 3 - חוק הלאום והחברה הישראלית

פוליטיקה של זהויות וחוק הלאום

מנחה: ד"ר מיטל פינטו, הפקולטה למשפטים, המכללה האקדמית צפת והקריה האקדמית אונו

ח"כ אמיר אוחנה, ראש הוועדה לעניין חוק הלאום, 'הליכוד'

ח"כ קארין אלהרר, 'יש עתיד'

ד"ר דרור אידר, חוקר ספרות, חברה ותרבות; עורך מדור הדעות, ׳ישראל היום׳

ד"ר ת׳אבת אבו ראס, מנהל שותף יוזמות אברהם

 האם מדינת הלאום היא מדינת כל היהודים?

מנחה ודובר: הרב גלעד קריב, מנכ"ל התנועה ליהדות מתקדמת בישראל

ישראל הראל, יו״ר ומייסד המכון לאסטרטגיה ציונית, מיוזמי חוק הלאום

עו"ד ניצן כספי שילוני, יועצת משפטית של מרכז צדק לנשים

ד"ר יזהר הס, מנכ״ל התנועה המסורתית בישראל

לצפייה לחצו כאן