ערב עיון בנושא "זהות לאומית במשבר: הגירה ומדינת הלאום במאה ה-21" התקיים בבינתחומי, לרגל פרסום ספרו החדש של ד"ר ליאב אורגד


 

03/01/2016

 


בית ספר רדזינר למשפטים בבינתחומי ערך ערב עיון בנושא "זהות לאומית במשבר: הגירה ומדינת הלאום במאה ה-21", לרגל  פרסום ספרו של ד"ר ליאב אורגד "The Cultural Defense of Nations: A Liberal Theory of Majority Rights" בהוצאת אוקספורד, 2015. ספרו החדש של ד"ר אורגד, מרצה וחוקר בבית ספר רדזינר למשפטים, עוסק בתרבות וחשיבה ליברלית על זכויות הרוב, נושא הרלוונטי במיוחד בימים אלה לאור גלי ההגירה העצומים ברחבי העולם.

 

 

פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד המרכז הבינתחומי הרצליה, נשא דברי פתיחה ואמר: "הספר עוסק בבעיה קשה של הגנה על תרבות הרוב, בעיה שהופכת קשה יותר ויותר כעת, כאשר אנו עדים לנדידת העמים הגדולה. התייחסותו של ד"ר אורגד לבעיה מגיעה מעולם המושגים הליברלים. הוא מציג השקפה שרואה את האדם ואת זכויותיו, זאת לעומת פתרונות שאנחנו עדים להם לאחרונה, כאלה המגיעים  ממקומות אפלים של שנאת זרים. הקשיים האינטלקטואליים העולים בדיון בסוגיה זו הם גדולים וכוללים שאלות כמו- מתי הרוב זקוק וראוי להגנה? אין ספק שמדובר בספר פורץ דרך ואני בטוח שבקהילות רבות בעולם, עבודתו של ד"ר אורגד תעורר שאלות יסוד לגבי מהותה של כל חברה ויסודות ערכיה".

 

 

פרופ' דפנה ברק-ארז, שופטת בית המשפט העליון אמרה: "זהו ספר חשוב ביותר שעוסק מצד אחד בשאלות הגדולות של חשיבה מדינית במאה ה-21 ובאותה עת גם בשאלות המרכזיות ביותר למדינת ישראל. בשונה מספרים אחרים שעוסקים בסוגיה אחת, הוא עוסק בשאלות יסוד שונות שמכוננות את המדינה, כגון מהי זהות לאומית ומה צריכה להיות ההשפעה של זהות זו על המסגרת הנורמטיבית? זוהי דוגמא למחקר נדרש שמתעסק בנושא גלובלי ומקומי בעת ובעונה אחת ומראה שדיון תיאורטי חשוב הוא גם מעשי".

 

 

בהמשך הדיון, פרופ' שלמה אבינרי מהחוג למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים, דן ברלוונטיות של הספר מנקודת מבט תיאורטית ועכשווית: "אין הרבה ספרים שיש להם חשיבות תיאורטית וגם חשיבות מעשית לפוליטיקה עכשווית. מבחינה תיאורטית, זהו הספר הראשון שדן על זכויות הרוב מתפיסה ליברלית. מבחינה פרקטית, הספר יוסיף לשיח פוליטי רציני על הנושאים הכרוכים בו במדינות מערב אירופה. כבר היום אנו רואים את ההשלכות של דיון כזה באבחנה של הבדלים בין פליטים ומהגרים באירופה".

 

 

אבינרי הוסיף כי "ישנו חסר מסוים בדיון על היבטים היסטוריים והשפעתם על צמיחת המצב שבו אנו נמצאים היום. דוגמא לכך היא אירופה שנמצאת היכן שהיא היום כתוצאה מאירועים שהתרחשו ב-1945 ועדיין  לא כל מדינה באירופה מתנהלת בצורה זהה  בנוגע לנושאים הללו. גרמניה, למשל, לא תאסור על נשים ללבוש כיסויי ראש, כפי שעשו בצרפת. קביעה זו  חלה גם לגבי ישראל, אבל בצורה מסובכת יותר, שכן הבעיה כאן היא אינה רק בעיה של רוב ומיעוט אלא של רוב ומיעוט לאומני שמזוהה עם חברה רחבה יותר, הנמצאת במצב של מלחמה נגד מדינת ישראל. אותו מצב יכול להתפשט לאירופה אם המיעוטים האתניים או הלאומניים ייצרו מצב של מלחמת תרבות. מה שצריך עכשיו זה דיון פתוח וכן כדי להתמודד עם האתגרים הללו".

 

 

פרופ' משה הלברטל, מרצה וחוקר בבית ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה, התייחס לזווית הפילוסופית- פוליטית בדיון ואמר: " ישנה בספר טענה נורמטיבית שנוגעת קודם כל בריבונות. מה זה ריבון? ההגדרה המוכרת היא שהריבון הוא הקבוצה שזכתה בכוח הלגיטימי להפעיל אלימות. הספר של ד"ר אורגד מוסיף שהריבון הוא גם זה שזוכה בפריבילגיה להגדיר מיהו אזרח, מי נכנס ומי יוצא? בעצם, מדינה שלא מסוגלת להגדיר את גבולות הזהות שלה מוותרת באופן מסוים על ריבונותה".

 

 

לסיום, נשא דברים ד"ר ליאב אורגד: "הטענה הרווחת היא שהרוב אינו זקוק לזכויות מיוחדות, שהוא יכול לדאוג לעצמו. בספר ביקשתי ראשית כל לחלוק על טענה זו בצלה של ההגירה הגלובלית. המטרה השנייה של הספר היא להציע אמות מידה שלאורן ניתן להגן על הרוב מבחינה ליברלית. אינני מבקש להגן על פולקלור , זהות לאומית או אורח חיים לאומי. אני מבקש להגן על רוב חוקתי ועל ערכי הרוב כפי שהם משתקפים בחוקתיות. כשזה נוגע לישראל, אני מבקש להגן על תפיסת עולם יהודית ודמוקרטית, על הנחות יסוד ולא על תוכן זהותי ספציפי. הנקודה השלישית בה עוסק הספר היא הקשר בין הגירה לזהות לאומית. מה שמצאתי זה שדיני ההגירה הם פלטפורמה ייחודית שבה אפשר לדון בשאלות החוקתיות של זהות לאומית. העיסוק בהגירה הוא בעצם עיסוק בעצמנו, שכן מהגרים מאתגרים אותנו להגדיר- מי אנחנו כמדינה?"