מדינה בעלטה: האם ישראל ערוכה לתרחישי "ברבור שחור"? בתי הספר לקיימות וממשל ערכו כנס מיוחד בנושא

​​​

30/11/16


את יום העיון פתח פרופ' יואב יאיר, דיקן בית-הספר לקיימות במרכז הבינתחומי, שהראה מידע שהתקבל מנאס"א על התפרצות-שמש שהתרחשה יממה קודם, מבלי שהייתה כל התראה מוקדמת. זו הייתה התפרצות חלשה למדי שפגעה זמנית בתקשורת האווירית והימית באוקיינוס השקט, אולם היא לא נחזתה והפתיעה מאד את כל המומחים. מחזור פעילות השמש נמצא עכשיו בדעיכה. לכאורה ההסתברות להתפרצויות מסוג זה אמורה להיות נמוכה, אבל השמש אינה מובנת מספיק, ולכן מערכות מעקב מנטרות ברציפות את פעילותה. אילו היה זה אירוע בסדר גודל של התפרצות קרינגטון מ-1859, קרוב לוודאי שכל כדור-הארץ היה מושפע מהפרעות קשות ביותר לכל המערכות הטכנולוגיות הקיימות, החל מלוויינים ועד רשתות החשמל.


בתמונה: פרופ' יואב יאיר, דיקן בית-הספר לקיימות במרכז הבינתחומי. צילום: עופר עמרם

לדברי פרופ' בועז גנור, דיקן ביה"ס לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה בבינתחומי הרצליה, "כשאנחנו בוחנים איום טרור, אנחנו שואלים שתי שאלות: האם יש מוטיבציה של חבורת אנשים מסוימת להשתמש במודוס אופרנדי כזה, ואם יש לו יכולת מבצעית לבצע את המוטיבציה הזו. אנחנו מזהים מעל 100,000 קליפים שעוסקים בתרחישי EMP (איום אלקטרומגנטי), וברבים מהם יש הנחיות קונקרטיות איך לבנות מערכות EMP פרימיטיביות. השיח הוא שם, וצריך לקחת בחשבון שהמוטיבציה קיימת ועשויה עוד לגדול בהמשך. כשאתה רואה את הסרטונים האלה אתה מבין שגם היכולת קיימת. הסוגיה הזו היא לא סוגיה תאורטית. צריך לקחת בחשבון שהאיומים האלה יהיו איומים קונקרטיים שאנחנו ומדינות אחרות נצטרך להתמודד איתם".

ד"ר אהוד גנני, סמנכ"ל עמותת Council  EIS (Electric Infrastructure Security) :
ביום העיון הציג גנני סרטון המדגים השלכות ניתוק ממערכת החשמל לאורך זמן.

אירוע אלקטרומגנטי הוא "ברבור שחור". מסוג האירועים שעליהם נאמר "אין דבר כזה" "לא יכול להיות". חוסנה של מדינה מושפע בעיקר ע"י יכולתה להיערך נכון ולהתאושש ולחזור לשגרה במהירות. ולא בהכרח ממספר ומאיכות כלי הנשק. ארה"ב מוציאה בשנה 589 מיליארד דולר על בטחון (הגלוי), רוסיה – 84, לארה"ב 6,000 מסוקים ולרוסיה 1,200, לארה"ב 10 נושאות מטוסים לעומת אחת שיש לרוסיה.

עלטה ממושכת, כלל מדינתית, עלולה להיגרם כתוצאה ממעשה ידי אדם: מלחמה; סייבר; EMP; או מפגעי טבע: רעידת אדמה; צונאמי; מזג אויר קיצוני; מזג אויר חללי.  EMP הוא "סייבר טיפש"!  ניתן למנוע קטסטרופה בממדים שלא ראינו ע"י הקשחת מערכת החשמל ומוכנות להתאוששות בהשקעה של פחות ממיליארד ₪! ובזה נכלל גם פיקוח ארצי ח-ד-ש.

בניית יכולת התאוששות מורכבת מזיהוי נכון ומבעוד מועד של האיומים; תכנון; הצטיידות; תרגול; שת"פ בין כל הגופים המעורבים; תלות בטכנולוגיה/אלקטרוניקה/חשמל ט-ו-ט-ל-י-ת ורק הולכת ומתגברת;

התלות בתקשורת מחלישה אותנו ומהווה נקודת תורפה משמעותית, המבדלת חברה מודרנית ומתקדמת מול יריבים שמכירים חולשה זו. בהתכוננות לאירוע אלקטרומגנטי אין את הלוקסוס של למידה לינארית. צריך להתאמץ ולהפעיל את הדמיון. במקום לנסות ולהעריך כמותית, או לנחש, את ההסתברות לאירוע יש לחשב את תוצאות ומחיר האירוע מול מחיר ההתכוננות. היערכות נכונה ובניית יכולת שתאפשר התאוששות מהירה היא ההרתעה היעילה ביותר כנגד איום קטסטרופלי שכזה.

המרכז הבינתחומי, מאז הקמתו, משמש כבית להתכנסות פורומים שעוסקים בנושאים בעלי חשיבות רבה, לכל תחומי חיינו. בשבוע שעבר חווינו בעוצמה רבה במשך כמה ימים אירוע טרור שנשען על מזג אויר קיצוני. שני גורמים שמחברים את שני בתי הספר שמארחים אותנו היום: בית הספר לממשל ואסטרטגיה ובו המכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור בראשותו של פרופ' בועז גנור ובית הספר לקיימות בראשותו של פרופ' יואב יאיר.

"השימוש בנשק גרעיני לשם יצירת אפקט אלקטרומגנטי שישתק שטחים נרחבים הייתה עובדה ידועה לכל מי שהיה שייך למועדון האקסקלוסיבי של מעצמות גרעיניות. מאז 1962, שנה בה גם ארה"ב וגם רוסיה הוכיחו בניסויים חיים כי הפיזיקה באמת עובדת, נחתמו הסכמים האוסרים ביצוע ניסויים גרעיניים באטמוספירה והעיסוק בנושא פחות או יותר הושתק. לאחר נפילת מסך הברזל והתפרקות בריה"מ, והחל משנת 1995, החלו מספר עריקים רמי דרג ובעלי תפקידים לדבר, במסגרת פגישות עם עיתונאים, מחברי ספרים ובפני ועדות וועדות משנה של הקונגרס. את התיעוד המלא ניתן למצוא בתמליל של ועדת משנה של ועדת השירותים המזויינים שהתכנסה ב-26 לאוקטובר 1999. האמירה הגורפת שנשמעה באותם מפגשים ע"י נציגי מערכת הביטחון הייתה בסגנון "אל תדאגו, אנחנו מכירים ואנחנו ערוכים". לשאלות נוקבות מצד חברי קונגרס ו"מה איתנו? המערכות הקריטיות האזרחיות?" או שלא ניתנה תשובה או שנאמר בלשון רפה: "זה לא באחריותנו". בעקבות התעוררות זו, בשנת 2000 החלה לפעול ועדת מומחים שמונתה ע"י הקונגרס. בוועדה ישבו 9 מומחים לנושא, כולל ברובם אנשים שעסקו שנים רבות בנושא במסגרת עבודתם בממשל ובגופי מחקר מסווגים. מטרת עבודתם הייתה להתייחס לאפקטים של אירוע אלקטרומגנטי על תשתיות קריטיות אזרחיות. עבודתם סוכמה ופורסמה בשני חלקים. דו"ח בלתי מסווג בן 1,200 עמודים שזמין לכל קורא. ומסמך מסווג מאוד, שלאור מה שפורסם בגלוי, ניתן רק לנחש עד כמה הנאמר בו חמור.  ד"ר ויליאם גראהם, יו"ר הוועדה כתב, בין היתר, בתקציר הדו"ח כי "אירוע EMP הוא אחד האירועים היחידים שעלול לגרום לתבוסה צבאית של ארה"ב". במקביל לפעולת הוועדה קמה בקונגרס שדולת EMP  ובה חברים משתי המפלגות. חברי קונגרס שגילו עניין בהשפעות על המשק האזרחי ומה צריך וניתן לעשות כדי להיערך נכון. אחת המסקנות אליה הגיעו, בעקבות עיסוקם בנושא, הייתה כי המחסום הטכנולוגי להבטחת היערכות והתאוששות הוא קטן ובר השגה. מאידך קיים מחסום ארגוני. בגלל ביזור הסמכויות בין גופים פדרליים שונים: DoD, DoE, DHS לבין 51 מושלי מדינות ומנגנוניהם ובגלל הגדרת האחריות הנוקשה בין אחריות הממשל הפדרלי לסמכויות שניתנו בחוקה למושלים ובגלל העובדה שמשק החשמל נתון בידי 6,400 חברות פרטיות וציבוריות קשה עד בלתי אפשרי לפעול נכון וביעילות לקדם היערכות בפני איום שכזה. מאחר שחברי הקונגרס הכירו את המציאות של תהליכי קבלת ההחלטות והמחסומים בגופים ממשלתיים, גם כשכל עובדיהם מוכשרים ומסורים, עלה הרעיון לנסות ליצור פלטפורמה מחוץ למסגרת הממשלתית, שתאפשר קיום דיאלוג פורה בנושא של מוכנות המשק האזרחי למקרי קטסטרופה, ובדגש על תשתיות חשמל (ואלקטרוניקה).

EIS Council הוקמה ב-2009 ביוזמת חברי קונגרס, כגוף חוץ ממשלתי, עמותה ללא מטרת רווח. ואני מדגיש, ללא מטרת רווח. שכן, אילו היה כאן פוטנציאל גדול לרווח, אז לא היה צריך עמותה וחברה גדולה, בעל שווי שוק של עשרות ומאות מיליארדים הייתה כבר דואגת לכך. EIS ממומנת ע"י קרנות פילנטרופיות שמעודדות ותומכות בפעילויות המגבירות את ביטחונן הלאומי של מדינות דמוקרטיות ברחבי העולם, בדגש על ארה"ב, בריטניה וישראל. תפקידנו לעורר ענין, לאסוף, לפתח ולהפיץ ידע. לעודד שיתופי פעולה בין גופי ממשלה, תעשיה, אקדמיה ומשפיענים, ברמה הלאומית והבינלאומית.


בתמונה: ד"ר אהוד גנני, סמנכ"ל עמותת Counsil EIS. צילום: עופר עמרם

קובי וימיסברג, ראש חטיבת שת"פ אסטרטגי, רשות חירום לאומית:
"מרגע שמגדירים שאנחנו צריכים להיערך לאיום, צריך בתור מדינה להחליט למה בדיוק להיערך. למדינות רבות יש איום קונקרטי אחד. לנו יש את הפריבילגיה לקבל את כולם FREE OF CHARGE. לכן, צריכה להיות הבנה איך אנחנו מתעדפים את ההיערכות שלנו לכל האיומים.

על סמך מה אנחנו מחליטים שזה הזמן להגיד שרעידת אדמה זה האיום החשוב ביותר? בתוך כל האיומים שאנחנו מכירים, איך אנחנו קובעים שאנחנו מכניסים מתחרה חדש לתחרות האיומים? הפסיכולוגיה הזו של לבנות מערכת סדורה של קבלת החלטות וסדרי עדיפויות זאת הבעיה. איום ייחוס זה האיום שאני רוצה להתייחס אליו בהיערכות שלי. צריך לזכור שכל התהליך הזה נעצר אצל מקבל ההחלטות : אצלנו במדינת ישראל ,אצל שר הביטחון. איום הייחוס הזה זה לא ניבוי, זה לא עתידנות, זה לוקח מכלול שיקולים.

אז אמרנו "תחרות היופי" של האיומים. ככל שהאיום נתפס כ"אטרקטיבי" אני ארצה לשים אותו גבוה ברשימה. השקלול של שלושה מרכיבים: הסבירות של התרחשות האירוע, החומרה שלו ושיקולים כלכלים (כמה יעלה לי להיערך). סבירות זה לא בהכרח הסתברות סטטיסטית. זה תלוי בשיקולים פוליטיים. גם רעידת אדמה למשל לא ניתן לנבא סטטיסטית. מה זה חומרה? האם החומרה היא רק כמה הרוגים או כמה פצועים? בוודאי שלא. מבחינת המדינה, הרוגים לא מעמיסים על המערכות. כמה האירוע שהתרחש משפיע על סדר היום של המדינה. כמה הוא מפריע, כמה מהר אפשר להשתקם ממנו. מבחינה כלכלית, הבסיס לכל החלטה הוא לא רק כמה יעלה לי להיערך לאיום כזה או כמה יעלה לי להגיב לאיום כזה.

בניתוח האסטרטגי של מדינת ישראל, התלות בטכנולוגיה ובחשמל היא גדולה מאוד, ולכן הנזק למדינת ישראל הוא אדיר. מחיר שאנחנו לא מוכנים לשלם אותו. חלוקות הדעות לגבי הסבירות לגבי EMP – יש כאלה אומרים שזה סביר. מבחינת השיקולים הכלכליים – המחיר של ההיערכות הוא לא כל כך גדול כמו שחשבנו. לאור הנזק העתידי, המחיר עשוי להיות כבד מאוד. לכן איום הEMP  הוא "אטרקטיבי".


כשאנחנו עושים את סדרי העדיפויות, על מה להשקיע בהערכות, בתקציבים ובאימונים, אנחנו מבינים שEMP הוא אירוע שגם אם הסבירות שלו נמוכה, המחיר שהוא יקרה הוא מחיר שמדינה שלא נערכת אליו יכולה לסבול קשות. ללא שום קנה מידה לאירועי מלחמה. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו כמדינה להתעלם מהאיום הזה. הEMP נתפס כדבר שחייבים להיערך אליו. אנחנו מבינים שיש בעיה. אנחנו הגדרנו את זה כבעיה. צריך לחקור את היקפה במדינת ישראל.

שלמה ולד, לשעבר המדען הראשי במשרד לתשתיות לאומיות:
יש דרך מוכחת לביצוע כשל קטלני רב מערכת כלל ארצי וסימולטני והיא פיצוץ גרעיני מעל ישראל בגובה 30 ק"מ או מעל הים התיכון בגובה של 100 ק"מ. שניהם יניבו תוצאות קשות במידה כמעט זהה.

היקף הנזק יכול להחזיר אותנו 100 שנים אחורה ואין לנו גם לאן לברוח בשל המדינות הסובבות אותנו. אם המערכות האזרחיות יקרסו, גם הצבאיות יקרסו. אמצעי השיגור פשוטים יחסית בתנאים הללו ומדובר בנשק בר השגה. זו תהיה הזמנה למלחמה קונבנציונלית בתנאי פתיחה בלתי אפשריים מבחינת ישראל. מספר הנפגעים עלול להיות גבוה אף יותר מאשר בארוע גרעיני קרקעי.


EMP לא נחשב לנשק להשמדה המונית ולא נכלל באמנות הבינלאומית. הוא אינו משאיר סימנים המאפשרים זיהוי פלילי של המבצע. מי שמייצר אותו, לא ניתן להעמידו בביהמ"ש הבינ"ל בהאג, והנזק שלו בלתי יתואר.

גדעון פרנק, לשעבר ראש הוועדה לאנרגיה אטומית:
יש אי הבנה כבדה גם בציבור וגם בקרב מי שמנהל את המדינה לגבי חשיבות מערכת החשמל. כשאנחנו מסתכלים בחיי היום יום החלטות שנעשות לא תמיד לוקחות בחשבון שאין חיים ללא חשמל במדינה מודרנית.

החשיבות של מערכת החשמל מחייבת לנקוט אמצעים כדי שבאמת לא תיפגע. כשאנחנו מסתכלים על מה שקורה במערכת החשמל, אני מציין שיש דברים קרובים ומוחשיים. מעל חצי מהגז במדינה הזו נכנס בצינור אחד מתחת לאדמה. כשמסתכלים על מערכת החשמל, צריך לבחון את כל הרגישויות שלה. הרגישויות האלה כוללות מז"א חללי ואפשרות להפעלה של נשק גרעיני. אני רוצה טיפה להוריד את הטמפרטורה: אם חושבים על ארגון טרור, לא רק שהוא צריך נשק גרעיני, אלא שהוא צריך גם טיל שמרים את הנשק הזה לגובה של מאות ק"מ ומפעיל אותו שם. הייתי אומר שEMP מנשק גרעיני זה כנראה פונקציה של מדינה שהחליטה לתקוף בנשק גרעיני, ולא ארגון טרור. אין ספק שכאשר מדברים על אפשרות של מלחמה גרעינית,EMP  צריך להילקח בחשבון. אבל לחשוב על EMP כ SIDE EFFECT  של פעול טרור, זה להפחיד את עצמו לחינם. אם אתם חושבים על קומבינציות של סייבר, קצת טרור, תקיפה מסוימת וסערת אש, אנחנו מקבלים אפקטים שהם לא יותר קטנים. אסור להתמכר לSCENARIO  מסוים.

אהוד גנני, סמנכ"ל עמותתEIS Council 
 EMP הוא אחד ממספר אירועים מעטים שיכולים לגרום לתוצאות קטסטרופליות ברמה הלאומית. בארה"ב חוקק חוק בסוף 2015 שמסמיך את שר אנרגיה להכריז על מצב חירום עקב עלטה ולפעול להבטחת חידוש אספקת החשמל. באוקטובר 2015 יועץ הנשיא פרסם הנחיה לכל משרדי הממשל ללכת ולבחון את המוכנות שלהן כנגד סערת שמש, כולל שיתוף פעולה בינלאומי בבחינה הזאת. ההנחיה הזאת הפכה בעצם לEXECUTIVE ORDER  לפני חודש וחצי. האיום פה שכנגדו צריך להיערך זה סערה גאומגנטית מהשמש. זאת לא שאלה האם זה יקרה, אלא שאלה מתי זה יקרה.

הבריטים פרסמו לפני שנה את מסמך מעודכן של הערכת הביטחון הלאומית. הם מייחסים חשיבות מאוד גדולה להיערכות לEMP. מתוך גרף של הערכת סיכונים שמופיע במסמך הערכת הביטחון הלאומי של הבריטים, SEVERE SPACE WEATHER  מופיע בהערכה של סבירות גבוהה. עלטה כלל מדינית מופיע ברמת סיכון אף יותר גבוהה.

נעמי עציון, מרכזת תכנית EPIC-2, חברת חשמל:
"בחברת החשמל הוקם צוות מיוחד לנושא ההתמודדות עם פעימות אלקטרומגנטיות. חברת החשמל מכינה את התשתיות כך שיעמדו בתקלות שגרתיות. לפי קריטריוני תכנון, אנחנו דואגים שתקלה במערכת המסירה לא תגרום לחריגות. בשלב התכנון עושים סימולציות כדי לדאוג שלא יהיו חריגות. כשמדברים על מצבים חריגים, חברת חשמל משתמשת בהיערכות תפעולית. אירועים חריגים: מז"א קיצוני (גשם קשה, שלג, כמה ימים רצופים של חום גבוהה), מלחמה, צונמי, רעידות אדמה, סייבר ושריפות. ההיערכות התפעולית נעשית במסגרת של ניהול תכנונים. חברת החשמל מציגה רמת מוכנות גבוהה לסיכונים, גם בהשוואה לעולם.

חשוב שכל אדם ידע את תפקידו, מה הוא צריך לעשות ואיפה הוא צריך להיות. המטרה הסופית היא להגיע לשיקום והמשך עסקים כרגיל. צריכים לתאם עם כל הגורמים (חברות הדלק, רשויות עירוניות, תאגידי מים וכו'). האסטרטגיה של ניהול סיכונים היא המפתח להתמודדות עם תופעה כמו EMP.

ציוד מעל 70 קילו-וולט לא ייפגע מגלי E1, אך הוא מהווה סיכון על כל התשתיות האחרות. יכול להיות שהציוד יינזק לגמרי, או שיחזור לפעול כרגיל לאחר תקלה או שחלקו ישרוד. גלי E2 דומים לפגיעת ברקים ואינם משפיעים. גלי E3 דומים לסערת שמש. הוא משמעותית יותר גדול ונמשך יותר זמן מאשר סערת שמש. הEMP עושה COMMON MODE FAILURE. מי שיינזק לנו יהיו מערכות פיקוד ובקרה של המערכת והגנות של המערכת, תקשורת ומחשוב, כל אלה חשופים. מכיוון שזהו אירוע אחד שגרם לנזקים כל כך גדולים, שיקום המערכת יהיה ארוך. לכן כדי שנוכל להתאושש, צריך להתארגן לזה.


בתמונה: נעמי עציון, מרכזת תכנית EPIC-2, חברת החשמל. צילום: עופר עמרם

שלבי ההיערכות לEMP:
1. פיילוט תכנוני ; 2. אחרי שנגמור את הפיילוט נעבור למימוש המלצות הפיילוט; 3. אחר כך עוברים לתכנון מפורט ומימוש. כל מתקן בנפרד יהיה ממוגן, וכך המשק יהיה ממוגן עם הזמן; 4. מבצעים בחינה תקופתית של המערכות.

היעדים העיקריים של הפיילוט הם רכישת ידע וכלים לאפיון ההיערכות לאיום ובחינת הפעולות הנדרשות למזעור הנזקים וליכולת שיקום מערכת החשמל. בפיילוט בחרנו בשרשרת הספקה אחת, מההתחלה ועד הסוף. אנחנו רוצים שתהיה יחידת ייצור שנוכל להתניע לאחר עלטה ארצית. רוצים יכולת מיתוג והולכה לצרכנים. כל זה תחת יחידת פיקוח מרכזי. מסתכלים על זה כמעין פנס: רוצים להדליק את האור, ועם האור שאנחנו מדליקים נוכל לתקן את המערכת. אם רוצים שהפנס יידלק צריך שכל השרשרת תעבוד. המטרה היא לזהות את כל הרכיבים בשרשרת כדי שהפנס הזה יידלק

רוצים לעשות הדמיות כדי לדמות את ההשפעה של E3 על השנאים שלנו. האופציות לחלופות בסיסיות הן שדרוג מינימלי של מתקן קיים, התקנת מודול מוגן לביצוע פונקציות חיוניות ובניית מתקן חדש שנחשוב לשלב בו רכיבים העמידים בEMP.

אנחנו חושבים שנתווה אסטרטגיה לאומית להיערכות האיום. היערכות חברת החשמל בלבד אינה אפקטיבית. אין דבר כזה ייצור בלי צרכנים. צריך תיאום בין כל המשק. אם נשנס את מותנינו כולנו ביחד, אז נעשה ונצליח.


פאנל מומחים: היערכות להפעלת המערכות החיוניות

איתן שטינר, מנהל חירום, בטחון וסייבר במשרד התקשורת: אם מדברים על מוכנות של משרד או של סקטור לתרחיש EMP, אני חושב שלדבר בטרמינולוגיה של מוכנות זה יהיה מאוד יומרני. המונח EMP  לא קיים ב STATE OF MIND של סקטור התקשורת. התלות של התקשורת בחשמל היא תלות כמעט מוחלטת. היא מטרידה אותנו עוד הרבה לפני שמדברים על תרחיש EMP. כמעט בכל תרחישי החירום, הפסקות ושיבושי חשמל משפיעים באופן מידי על היכולת לספק שירותי תקשורת. אירוע EMP רחב היקף יש לו השפעה דרמטית על היכולת לספק שירותי תקשורת ולצרכנים וללקוחות לקבל שירותי תקשורת. הממשק בין הצרכן למשק לא יהיה קיים, למרות שליבת המערכות תוכל להמשיך לעבוד. לכן אנחנו רחוקים מאוד מאוד מאוד ממוכנות.EMP  זה מושג שאנחנו מכירים מסרטי מדע בדיוני ומספרות כזאת או אחרת, אבל על היערכות אין מה לדבר בכלל.


צילום: עופר עמרם

דני לקר, מנהל היערכות בחירום, רשות המים: מים וחשמל הולכים ביחד. מערכת המים מורכבת ממספר גדול מאוד של שחקנים ותהליכים. אנחנו בלי קשר לEMP כבר הרבה מאוד שנים משקיעים מאות מיליוני שקלים במערך של גיבוי חשמל של דיזל גנרטורים. הנושא של EMP מאתגר אותנו ביכולת להביא את המערך הזה לידי עבודה. האתגר המרכזי הוא דווקא הביוב. מים ניתן לאגם לפחות ליומיים שלושה. ביוב כמעט מידית כשאין מערכת חשמל מייצר בעיות של סניטציה.

צריך לשים דגש על צרכים חיוניים פרט לאספקת מים לשימוש ביתי, כמו למשל טיפול בפגרים, המשך ייצור חלב, לחם וכיוב'. שיתוף פעולה במענה המיידי ובתכניות השיקום הוא המפתח להתחיל להיות מסוגלים להתמודד.

שמעון (שיקי) פישר, מנהל תכנון, פיתוח, טכנולוגיה ומנהל אגף מערכת החשמל, חב' חשמל: אנחנו בשלב של ביצוע סקרים ופתרונות שצריך לבחון. אנחנו נמצאים בחיתולים של הנושא. החברה נערכת לאירועי חירום. הדגש המרכזי הוא שמערכת חשמל לא יכולה להתקיים ללא פיקוח ומערכת ניהול מרכזית של חברת החשמל בנושא של החזרת חשמל למשק. אפשר כאחוז מתוך האנרגיה של העומס הרגיל לספק בזמן חירום ע"י דיזלים. השיקום מחייב את הפיקוח הארצי, ובלי הפיקוח אי אפשר להחזיר את המערכת.

אני מניח שאחרי אירוע כזה, תיעשה הערכת נזקים ובקרה וחלק מהציוד יוכל להיות מוחזר לפעילות. הנושא שצריך לטפל בו באופן מיידי הוא קודם כל, להבין את ההיקפים של הציוד שצריך להיבדק. ההיקפים עצומים. יש לנו מערכות הגנה ומערכות בקרה. בכל מיני תרחישים שלנו יש לנו אפשרות להחזיר מערכות בצורה חלקית עם פחות קווי הגנה, בצורה מושכלת. ככל שהתחנות שלנו עם מערכת בקרה יותר ישנה ופחות מבוקרת, יש לנו אפשרות כן לייצר חשמל. מעל לכל, האתגר האמיתי הוא שפיקוח ארצי ומחוזי יצטרכו לחזור לעבודה. בלי זה, לא תחזור מערכת החשמל לעבודה בצורה מרכזית.